כולנו מושפעים מגלי התרבות הבאים והולכים וחלקם אף חודרים לחברה הישראלית, נזכיר לכם שעד לא מזמן כל בחור או בחורה היו הולכים בסופי שבוע לשיעורי סלסה או אחרים היו מעדיפים ללכת לשיעורי הספינינג או הקיקבוקסינג. כיום גל חדש נראה במיוחד בחופי הארץ ואף ברחובות בכמה ערים בארץ. תופעה תנועתית של  ילדים ונערים הלבושים מכנס צמוד עם חבל כרוך סביב מותניהם ופשוט רוקדים לצלילי מוסיקה אפרו-ברזילאית ואף חלקם גם מנגנים בעצמם בכלים שנראים מהמאה הקודמת.

 

הקפואירה ,

מקור השם אינו ברור אך טוענים כי בפורטוגזית הפירוש הינו "עשב גבוה".  שורשי התפתחותה של הקפואירה צמחו מתוך מציאות העבדות שהיתה בברזיל עד לפני כ-300 שנה.

תנאי העבדות הקשים גרמו לכך שהעבדים התחילו לרקום תוכניות מרד ובריחה ואחת הדרכים ליישום המרד באדוניהם הייתה פיתוח אומנות לחימה קטלנית המוסווית במחול שירה ונגינה.
בכל יום ראשון שבו היה יום מנוחתו היחיד של העבד יצא העבד לשדה אל ה"עשב הגבוה" (הקפואירה) ושם במסווה התאמן עד שמכנסיו הלבנים השחירו מרוב זיעה.

 

בשנת 1888 לאחר תם תקופת העבדות בברזיל העבדים היו משוחררים לחופשי ומכיוון שחל ביקוש עבודה רב מרביתם מן העבדים לא קיבלו מענה תעסוקתי ומכן פנו אל ארגוני פשע, עקב כך נאלצו אנשי הממשל לחוקק חוקים כנגד אותם כנופיות פשע וביניהם איסור השימו והאימון בקפואירה וכך היה עד 1927 שפנה מאסר בימבה (אחד מהמסטרים החשובים ביותר של הקפוארה) האגדי לממשל והפגין את יעילותה החיובית של הקפואירה ועם השנים הפכה הקפואירה להיות הספורט הלאומי של ברזיל.

 

הצופה בקרב קפואירה (הנקרא אצל הקפואריסטים "משחק") יבחין כי קהל המסודר במעגל (הודה)
שבהיקפו לוחמים אחרים עם כלי נגינה כגון קשת ומיתר (הבירינבאו) תוף מרים (הפנדירו) תוף חבלים (האטבקי) וכו'

 

המוזיקה והשירה מהווים חלק חשוב בקביעת הקצב וסגנון המשחק. המקצב משתנה במהירות במהלך הקרבות בין השאר בהתאם לקצב השירים,
החל מאיטי מאוד (אנגולה) ועד מהיר מאוד, את הקצב קובע הלוחם המיומן ביותר בד"כ (המאסטרה)
 

הלוחמים  נכנסים להודהבישיבה ששניהם לוחצים ידיים כדי להראותמשחק ידידות. כשהשניים משחקים נכנס זוג חדש ומכה עד שנגןהבירינבאו ייתן לאחד מהם להיכנס ולהחליף מישהו.
ההחלפה מתבצעת כאשר היד נוטההצידה בין השניים המשחקים כמו קו שמפריד בין שניהם.

התנועות ההתקפיות של הקפואירה מורכבות ברובן מבעיטות והכשלות, כשקיים שימוש גם בידיים ואגרופים, אך הוא פחות נפוץ. בנוסף משולבים בקרב
תרגילי אקרובאטיקה וגמישות שנועדו לתמרן סביב המעגל והיריב, כמו גם על מנת להדגים את כישורי הלוחם. תרגילים רבים משלבים התקפה בתרגילי ראווה-אקרובאטיים
ומשלבים עמידות ידיים וראש, סחרורים קפיצות וסלטות יחד עם בעיטות ואגרופים.
 

ישנם כמה אסכולות שונות לקפואירה אשר נבדלות בקצב התנועות, השירה והנגינה או בגוון התנועתי תנועות פתוחות
ורחבות או קצרות וצרות. אין ספק כי הקפואירה הינה אומנות לחימה אשר מבטאת את היכולת הגופנית של העוסק בה ומשלבת אלמנטים תנועתיים  של ריקוד ושירה.